<h1>דרשות מהר"ח או"ז פר' האזינו סימן ל"ב</h1>
<h2>דף צא:</h2>
מונע בר יקבוהו לאום [משלי י"א], אין בר אלא מזון כמו לשבור בר [בראשית מ"ב], ואין לאום אלא עובר כמו ולאום מלאום יאמץ [שם כ"ה] וכל המונע מזון מעני אפי' עוברים שבמעי אמן מקללין אותו, אבל שאינו מונע ורגיל אע"פ שעכשיו אין לו הקב"ה ית' מזמין לו שנ' [משלי כ"א] רודף צדקה וחסד ימצא חיים וצדקה. ודין צדקה הנודר לצדקה צריך ליתן ליד גבאי ואינו עובר בבל תאחר עד שיתבעינו הגבאי, ומיהו צריך להודיע מיד לגבאי שנדר, אבל הנודר למי שרוצה, עובר מיד בבל תאחר דהא קיימי עניים, לכך צריך מיד, אבל הנודר ליתן לפלוני עני אינו חייב עד שיבא פלוני. והיכא שיש גבאי הגון הנותן צדקה לקופה היא צדקה המעולה שהנותן אינו יודע למי נותן והמקבל אינו מתבייש. ואל יאמר אדם זה עני ורגיל בתפנוקים לא אתן לו, אלא חייב ליתן לו כדרך שהוא רגיל כדאשכחן בכתובות [ס"ז ע"ב] בההוא דאתי לקמי' דרבא. ולא עוד אלא אפי' סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו אם רגיל בכך הוא מונע בר. ד"א ומונע בר זה תורה, כדאמ' [סנהדרין צ"א ע"ב] המונע הלכה משומעיה אפי' עוברי' שבמיעי אמן מקללין אותו. וצריך אדם להשים כל דעתו היאך שמועה זו לפי שד"ת צריכין דקדוק שמתוך כך יעשה המצוה כמאמרה וכל העושה אפי' מצוה אחת כמאמר' [שבת ס"ג ע"א] אין מבשרין אותו שמועות רעות שנ' [קהלת ח'] שומר מצוה לא ידע דבר רע, שהרי הקב"ה י"ש נתן לנו מתנה טובה כגון י' ימי תשובה, דאילו בשאר ימות השנה אע"פ שמהפכין גזר דינו של אדם מחמת התשובה, אין מהפכין להצילו מן פורענות ויסורין הנגזרין עליו לגמרי אלא דווקא לרבים מהפכין לגמרי, אבל בי' ימי תשובה מהפכין ממש לפי שתשובה באלול מתקבלת שנ' [שה"ש ו'] אני לדודי ודודי לי, ר"ת אלול. ומר"ח אלול צריך אדם ליזהר לקבל תשובה שנ' [ירמיה ד'] נירו לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים, אם אדם עושה ניר תחילה אז יצוה לזרוע, כך אם אדם מרגיל עצמו בתשובה אז בר"ה ובי' ימי תשובה יכול לקבל ואל יאמר כשיבא ר"ה אז יקבל. וסדר התשובה תדיר קודם אכילה בהשכמה מה' שעות משחרית עד אכילה יאמר ויתודה וישוב ויתפוש הלב שישוב ולא יעשה עוד, בע"א אין תשובה עולה שנ' [משלי כ"ח] מודה ועוזב ירוחם וכן יעשה קודם שיאכל בערב וכן יעשה קודם שישכיב עצמו. וזהו שרגילי' לתקוע מאלול שנ' [עמוס ג'] אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, פי' שלא מעצמן חרדו ועיר זה בית הכנסת שנ' [תהלים מ"ח] בעיר אלקינו הר קדשו ועכשיו נקרא מעט מקדש. ומשום שנ' נירו לכם וגו' כמו כן סמכו לדרוש בהלכות החג קודם החג ל' יום כדי להרגיל.
